<h1>הרוקח סימן תנ"ב</h1>
<h2>דף קח.</h2>
טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר. אמור רבנן בס'. בפ' כל הבשר טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר אם יש נותן טעם באותה חתיכה בס' מתבטל. ניער את הקדירה אם יש באותה הקדירה נגד הטפה ס'. פי' רבי' אפרים דווקא בשר בחלב טיפת חלב על בשר קודם שנגעה זה בזה היה זה וזה מותר וכשנפלה הטיפה ונתנה טעם בחתיכה הוי בשר בחלב מן התורה והחלב והבשר שניהם עשו החתיכה איסור נבילה ואוסרת כל החתיכות, אבל טיפת דם או חלב שנפלה על חתיכת בשר אין איסור כי אם טעם איסור שבו, ובשר של היתר אינו נאסר לאסור שאר חתיכות, או לב דבוק בתרנגולת. והיינו דאמר רב אם נתנה טעם בחתיכה נעשית נבילה ואוסרת כל החתיכות מפני שהן מינה, אבל אם לא נתנה טעם וקדם וסילק אינה אוסרת משום משהו שבה והיינו טעמא דרבא סלק את מינו כמי שאינו הואיל ונבלע במינו ומינו אינו יכול לבטלו הלכך הרוטב שאינו מינו צריך לבטל בס' כל החתיכות מפני טעם שבה, אבל דם וחלב וגם שאינו מינו איפשר לבטל טעם שבחתיכה. ומטעם זה אין המדומע מדמע אלא לפי החשבון. ובכל איסורין לא תמצא היא עצמה נעשית נבילה כי אם בבשר בחלב ובנבילה שנתנה טעם בחתיכה מפני שהן מינה. בתנחומא אדם כי יהיה בעור בשרו שאת, והיה מוטות כנפיו מלא רוחב ארצך, המוטה הזו של תרנגול אחד מס' בכנפיו. קיימא לן איפשר לסוחטו אסור.
